אחד המפתחות להצלחה בחברה הוא היכולת להתייחס בצורה מקצועית ומכבדת עם עמיתים, ממונים ולקוחות. נימוס והתנהגות נאותים ממלאים תפקיד מרכזי ביצירת סביבת עבודה בָּרִיא ו פּרוּדוּקטִיבִי.
במאמר זה, נחקור 10 כללים בסיסיים של נימוס עסקי שיכולים לסייע בקידום דו קיום הרמוני בתוך החברה.
יתר על כן, נציג 10 דוגמאות לתקשורת לא אגרסיבית, תוך הסבר על הפסיכולוגיה מאחורי כל טיעון, במטרה לבנות מערכות יחסים חיוביות ובונות יותר במקום העבודה.
כללי נימוס לעסקים:
הַקפָּדָה:
הגעה בזמן לפגישות ופגישות מעידה על כבוד לזמנו של אחרים ומשדרת תדמית של מקצועיות.
לבוש מתאים:
שמירה על קוד הלבוש של החברה או התאמה לסביבת העבודה חשוב לשדר תדמית מקצועית ומכבדת.
ברכו והתייחסו לכולם באדיבות:
קבלת פני עמיתים וממונים בחיוך ו"בוקר טוב" יוצרת סביבה מסבירת פנים ומראה כבוד לזולת.
כבד את הפרטיות:
הימנעות מרכילות וכיבוד פרטיותם של עמיתים, הימנעות משאלות לא דיסקרטיות או פולשניות, חיוניים לשמירה על אקלים של אמון במקום העבודה.
נהל קונפליקטים בצורה בונה:
במצבי קונפליקט, חשוב להתייחס לנושאים בכבוד, להקשיב היטב לנקודות המבט של אחרים ולחפש פתרונות שיועילו לכולם.
דאגו לתקשורת בכתב:
שימוש בשפה מתאימה, הגהה של מיילים לפני שליחתם, הימנעות מטעויות דקדוקיות ושמירה על טון מקצועי הם היבטים חשובים בתקשורת בכתב בתוך החברה.
היזהר בעת שימוש במכשירים אלקטרוניים:
במהלך פגישות ואינטראקציות עם עמיתים, חיוני לתת את מלוא תשומת הלב, הימנעות משימוש מופרז במכשירים אלקטרוניים וכבוד לאדם עמו אנו מתקשרים.
לשמור על היגיינה אישית:
היגיינה אישית נאותה, לרבות טיפוח ושימוש במוצרי היגיינה, חיונית לשדר תדמית מקצועית ולשמירה על סביבת עבודה בריאה.
כבד את המרחבים המשותפים:
שמירה על ניקיון וארגון השטחים המשותפים, כמו המזווה וחדרי הרחצה, היא דרך להפגין כבוד לעמיתים ולקדם סביבת עבודה נעימה.
הביעו הכרת תודה והכרה:
הכרה והודיה לקולגות על עבודתם ותרומתם מחזקת את הקשרים הבין אישיים ויוצרת סביבת עבודה חיובית.
דוגמאות לתקשורת לא אגרסיבית:
- "אני מבין את נקודת המבט שלך ואשמח לחלוק גם את שלי": גישה זו מבקשת ליצור דיאלוג מכבד, תוך הכרה בנקודת המבט של האחר לפני הצגתך.
- "אני מרגיש שהייתה אי הבנה ואני רוצה להבהיר": ביטוי זה פותח מקום לשיחה בונה, הימנעות מהאשמות ומפנה את הפוקוס לפתרון אי ההבנה.
- "האם נוכל למצוא פשרה שמספקת את כולנו?": בהצעת פשרה אתה מפגין פתיחות למשא ומתן ומחפש פתרון העונה על הצרכים של שני הצדדים.
- "האם אני יכול להציע הצעה שעשויה לעזור לנו לפתור את הבעיה הזו?": גישה זו מעודדת קלט בונה, מזמינה את האדם האחר לשקול חלופה מבלי לכפות את דעתו.
- "אני מבין שאתה עסוק, אבל מתי יהיה זמן טוב לדון בזה?": ביטוי זה מכבד את סדר היום של האדם האחר, מראה התחשבות בהתחייבויות ומציע הזדמנות מתאימה יותר לדיאלוג.
- "אני רוצה לשאול את דעתך בעניין הזה. אני מאמין שהניסיון שלך יכול להיות בעל ערך": על ידי הערכה של דעה ומומחיות של מישהו, אתה מקדם סביבה שיתופית ומעודד השתתפות פעילה של כולם.
- "אני מצטער אם הפעולה או ההערה שלי פורשו לשלילה. זו לא הייתה כוונתי": ביטוי זה מפגין אמפתיה ואחריות להשפעות המילים או המעשים שלך, ופותח מקום לשיחה מאירה.
- "האם נוכל לדבר על המצב כדי להבין טוב יותר את הציפיות אחד של השני?": גישה זו מחפשת תקשורת פתוחה, הימנעות מהנחות ועבודה משותפת לביסוס ציפיות ברורות.
- "אני מאמין שלכולנו יש כישורים ייחודיים ויכולים לתרום להצלחת הצוות": על ידי הכרה במיומנויות אישיות, אתה מקדם סביבה של תמיכה וכבוד הדדי, מעודד עבודת צוות.
- "אני רוצה להציע את תמיכתי כדי שנוכל להתגבר על האתגר הזה ביחד": ביטוי זה מפגין סולידריות ונכונות לשתף פעולה, מעודד גישה לפתרון בעיות בצוות.
מַסְקָנָה:
נימוס והתנהגות נאותים בתוך חברה חיוניים ליצירת סביבת עבודה פורייה ובריאה.
על ידי שמירה על כללי נימוס בסיסיים ושימוש בתקשורת לא אגרסיבית, אנו בונים מערכות יחסים חיוביות ובונות יותר.
הפסיכולוגיה שמאחורי גישות אלו נעוצה באמפתיה, כבוד וחיפוש אחר פתרונות שיתופיים. על ידי אימוץ פרקטיקות אלו, אנו מקדמים סביבת עבודה הרמונית, מונעים צמיחה מקצועית ותורמים להצלחתה הקולקטיבית של החברה.